הקדמה
המשחק של בייקר דומה למשחק פריסל (למעשה פריסל הוא וריאציה של בייקר, שהומצא לפניו). ההבדל בינהם הוא שבמשחק של בייקר סדרות נבנות לפי צורה, בעוד שבפריסל הן נבנות לפי צבעים מתחלפים (אדום ושחור).
הבדל זה גורם למשחק של בייקר להיות קשה יותר מפריסל. לפי סטטיסטיקות, ניתן לנצח כ75% מתוך כלל האפשרויות הקיימות למשחק של בייקר. בעוד שבפריסל יש את אותו מספר של חלוקות ולמעט חלק קטן מהם כולן פתירות. פריסל פופולארי הרבה יותר מאשר המשחק של בייקר, ככל הנראה בזכות רמת הקושי הנמוכה יותר שלו.
היסטוריה
סי. אל. בייקר, מתמטיקאי, רשום כממציא המשחק של בייקר.
המשחק הופיע לראשונה ביוני 1968 בטור המשחקים המתמטיים של מרטין גרדנר, מדען אמריקאי.
אסטרטגיית המשחק של בייקר
אנא עיינו בפריסל קלאסי לטיפים נוספים.
- בשל העובדה כי כל קלף שאינו מלך ניתן להצבה רק מעל קלף מסוים אחד, הניידות (היכולת להזיז קלפים בין עמודות) מוגבלת בהשוואה לפריסל. מסיבה זו, חובה על השחקן לחשוב על תוכנית טובה לפני ביצוע צעד כלשהו. בדרך כלל תוכנית מורכבת מהעברת קלפים רבים לכמות קטנה של ערמות ותאים, כמו גם הצבת קלפים בערימות הבית. לאחר סיום סט מהלכים חישבו על סט המהלכים הבא, שכן דרושים כמה סטים שכאלה על מנת להשיג ניצחון.
- ככל האפשר, בנו רצפים מתאימים בלוח המשחק. זיכרו כי לרוב ניתן להזיז רצפים מתאימים בבת אחת או כקלף אחד בפעם. כמו כן, זיכרו כי כל עוד ניתן להכניס את הקלף הנמוך ביותר של רצף מתאים לערימות הבית, ניתן להכניס גם את כל הקלפים שמעליו לערימות הבית.
- לעיתים, הנחת קלף על קלף אחר בלוח המשחק יכולה להוות חיסרון, מכיוון שהדבר יכול לפגוע בניידות. לדוגמה, מספר מהלכים לאחר הצבת 2 על רצף של 3-4 השחקן עשוי לגלות שאפשר היה להזיז רצף של 3-4 מהערימה אל 5 מאותה הצורה בערימה אחרת, ואילו רצף של 2-3-4 כבר לא ניתן להעביר מכיוון ואין מספיק תאים ריקים.
- העברת קלפים מעמודה אל ערימות הבית מוציאה קלפים מלוח המשחק ויכולה רק להגביר את הניידות. אז, (שלא כמו בפריסל) העברת קלפים לערימות הבית תמיד מומלצת.